שינה זו לא זירת קרב, בה יש מנצחים ונכנעים

כשאתה ניגש לתינוק שלך כשהוא קורא לך בלילה ואוסף אותו לחיקך- זה לא כישלון .חינוכי, זו היקשרות בריאה

כשאת מגיבה לאיתותים של התינוק שלך ומציעה לו הנקה, גם אם הוא ינק לפני שעה- אלה לא הרגלים רעים, זו הורות מיטיבה.

כשאתה קשוב לצרכים של התינוק שלך ביום ובלילה ומאפשר לו קרבה, וויסות ומגע- אתה לא הורס לו את היכולת לווסת את עצמו, אתה מבין שקירבה להורה תומכת בוויסות שלו.

כשאת מאפשרת לתינוק שלך להיות תלותי בך את לא נכשלת באמהות- את מבינה שתלות היא הדרך הכי בטוחה לעצמאות בריאה והיא מגיעה מבשלות ולא מכפייה.

כשאת מרדימה את התינוקת שלך בהנקה את לא מקנה לה הרגלים רעים- את משתמשת בכוח העל שלך כדי להיענות על כל הצרכים שלה.

להיענות לצרכים של התינוקות שלנו, לעזור להם להירדם, להניק אותם לפי דרישה על איתותים שרק את מכירה. להרים, לחבק, לווסת, להרדים בתנועה, על הגוף, במגע- זו לא טעות. זה לא כישלון. זה לא משהו שצריך לעבוד עליו או לשנות אותו. להיענות לצרכים של התינוק שלנו זה דבר חיובי! זה נפלא! זו הורות מיטיבה ובריאה וטובה! זו הצלחה!

אתם לא 'נשברים' מול תינוק בוכה, אתם לא 'נכנעים' לרצון לחבק.

שינה זו לא זירת קרב, בה יש מנצחים ונכנעים.

שינה זה הזמן השקט של היום, בו הרוגע מציף, השלווה עוטפת, והמחשבה מתפנה לעבד חוויות, להזכר ברגעים, לטפח תקוות ולחלום חלומות.

שינה היא רכה, היא טובה, היא בריאה כשהיא ההיפך מזירת מלחמה.