"רק בא לי להיות איתך אמא"

23:30 בלילה, בדיוק סיימתי לראות

פרק בסדרה ונכנסתי למיטה.

שניה אחרי שהתכרבלתי כמו שצריך בתנוחה שנעימה לי, תומי התעורר והתחיל להשמיע קולות לא מרוצים מהמיטה שלו.

זרקתי כוסאמק קטן לוחש לאוויר וקמתי אליו. כולי תקווה שזה ייגמר מהר ואני אזחל בחזרה לתנוחה הנוחה שלי.

שאלתי אותו מה קרה, הוא לא ענה.

"תומי אתה צמא? רוצה מים? חלמת חלום רע? יש לך פיפי?" לחשתי בזריזות, שואפת לסיים את הסאגה הזו כמה שיותר מהר...

תומי הסתכל עליי מתוך החושך ולחש לי בקול מנומנם, ספק מבקש, ספק מתלונן שהוא בכלל צריך לבקש-

"רק בא לי להיות איתך אמא".

שש מילים קטנטנות ומתוקות שליטפו לי את הלב, המיסו אותו וגרמו לי ברגע לשכוח מהתנוחה הנוחה שכל כך חיכיתי לחזור אליה.

תוך מאית שניה נדחקתי לתוך המיטה שלו, בגב מכווץ, בלי טיפת מקום, נצמדתי קרוב קרוב להבל הפה המתוק שלו, מכרבלת את האף שלי בתוך הצוואר החם שלו. הוא תפס לי את היד בחיבוק, קירב אותה ללב שלו ותוך רגע התחיל לנחור בשלווה...

ואני? אני כבר לא הצלחתי להירדם, כמו ילדה מאוהבת ישר פתחתי את הטלפון לכתוב את הרגע הזה שכל כך נגע לי ללב.

רגע שהכניס את כל הקשר שלנו לתוך שש מילים מתוקות מלב של ילד-

"רק בא לי להיות איתך אמא"

גם לי בא להיות איתך ילד שלי.